סוטרות היוגה – בתרגום לאנגלית (של ב.ק.ס. איינגאר) ולעברית (של דני רוה)

באתר ויקיפדיה כתוב כך על סוטרות היוגה של פטנג'לי:

היוגה סוטרות של פטנג'לי הן 196 אימרות פילוסופיות בסנסקריט המהוות את ספר היסוד לתרגול רוב סוגי היוגה ברחבי העולם, זה למעלה מ-2000 שנה[1]. טקסט זה נחשב לקלאסיקה של היוגה, הוא תורגם ומתורגם לאורך המאות השונות, על ידי פילוסופים, מורים ליוגה ואנשי רוח.

פטנג'לי היה הראשון שאסף, ערך וגיבש את האזכורים והעקרונות של אימרות היוגה לידיי משנה סדורה, אף שאלה כבר אוזכרו בכתבים קדומים יותר, כגון: אופנישדות (Upanishads)[2], הודות, ובהגאוואד גיטה (Bhagavad-Gita)[3]. בעוד ההוגים האחרים שוזרים את עקרונות היוגה באלים, סאגות סבוכות, וברעיונות שאינם מקובלים בדתות מסוימות, היוגה סוטרות של פטנג'לי כתובות באופן מתומצת, מקיף ומדויק ומצטיינות בפתיחות המשתמעת מהן[4]. היוגה סוטרות של פטנג'לי היו לטקסט רב השפעה והפכו לאחת משש הדרשנות (האסכולות) של הפילוסופיה ההודית[5].

Samadhi Pada

  sanskrit text B.K.S. Iyengar דני רוה
1 atha yoga anushasanam With prayers for the divine blessings, now begins an exposition of the sacred art of yoga ועכשיו, הוראת היוגה
2 yogash chitta vritti nirodhah Yoga is the cessation of the movements of consciousness יוגה היא השקטת הפעילות המנטלית
3 tada drashtuh svarupe avasthanam Then, the seer dwells in its own true splendor אז שרוי הרואה במצבו הטבעי
4 vritti sarupyam itaratra At other times, the seer identifies itself with the fluctuating consciousness אלמלא כן, הוא מזדהה עם הפעילות המנטלית
5 vrittayah pancatayah klishta aklishta The movement of consciousness are fivefold. They may be cognizable or non-cognizable, painful or non-painful. הפעילות המנטלית נחלקת לחמישה סוגים, והיא עשויה להיות מכאיבה או בלתי-מכאיבה
6 pramana viparyaya vikalpa nidra smritayah They are caused by correct knowledge , illusion, delusion, sleep and memory תפיסה נכונה, תפיסה שגויה, המשגה ריקה, שינה וזיכרון

 

7 pratyaksha anumana agamah pramanani

 

Correct knowledge is direct, inferred or proven as factual תפיסה נכונה מושתתת על נתוני החושים, היקש שכלי ועדות מוסמכת
8 viparyayah mithya jnanam atad rupa pratistham

 

Illusory or erroneous knowledge is based on non-fact or the non-real תפיסה שגויה היא תפיסה מוטעית של אובייקט, לא כפי-שהוא

 

9 shabda jnana anupati vastu shunyah vikalpah Verbal knowledge devoid of substance is fancy or imagination המשגה ריקה מושתתת על מילים שאין מאחוריהן אובייקט אמיתי
10 abhava pratyaya alambana vritti nidra Sleep is the non-deliberate absence of thought-waves or knowledge שינה היא פעילות מנטלית המתייחסת למה שאיננו-קיים
11 anubhuta vishaya asampramoshah smritih Memory is the unmodified recollection of words and experience זיכרון הוא שימור של אובייקט שנחווה בעבר
12 abhyasa vairagyabhyam tan nirodhah Practice and detachment are the means to still the movements of consciousness השקטתה (של הפעילות המנטלית) נעשית על-ידי אימון והרפיה
13 tatra sthitau yatnah abhyasa Practice is the steadfast effort to still these fluctuations אימון הוא מאמץ להשיג יציבות בכך
14 sah tu dirgha kala nairantaira satkara asevitah dridha bhumih Long, uninterrupted, alert practice is the firm foundation for restraining the fluctuations האימון מכה שורש כאשר הוא נעשה בתשומת-לב, לאורך זמן ובלא הפסקה
15 drista anushravika vishaya vitrishnasya vashikara samjna vairagyam Renunciation is the practice of detachment from desires הרפיה היא מודעות לעוצמה המושגת על-ידי אי-השתוקקות לאובייקטים נראים ונשמעים
16 tat param purusha khyateh guna vaitrshnyam

 

The ultimate renunciation is when one transcends the qualities of nature and perceives the soul הרפיה מוחלטת היא מצב שבו רואים את פּוּרוּשָה, וכתוצאה מכך חדלה ההשתוקקות ביחס לַגוּנוֹת
17 vitarka vichara ananda asmita rupa anugamat samprajnatah Practice and detachment develop four types of samadhi: self-analysis, synthesis, bliss, and the experience of pure being (סָמָאדְהִי) שיש בו מאפיינים של מחשבה, התבוננות, תחושת-אושר ותחושת-אני נקרא "(סמאדהי) הכרתי".
18 virama pratyaya abhyasa purvah samskara shesha anyah The void arising in these experiences is another samadhi. Hidden impressions lie dormant, but spring up during moments of awareness, creating fluctuations and disturbing the purity of the consciousness (הסָמָאדְהִי) האחר ("סמאדהי על-הכרתי") מושג כתוצאה מתרגול השקטת הפעילות המנטלית ונותרים בו רק הרישומים הקָרְמִיִים (הסָמְסְקָארוֹת(
19 bhava pratyayah videha prakriti layanam

 

In this state, one may experience bodilessness, or become merged in nature. This may lead to isolation or to a state of loneliness (במקרה של היוגים) "חסרי-הגוף" ו"אלה שהתמזגו עם פרקרטי", (הסמאדהי מושג) מלידה
20 shraddha virya smriti samadhi prajna purvakah itaresham Practice must be pursued with trust, confidence, vigour, keen memory and power of absorption to break this spiritual complacency האחרים (זוכים בסמאדהי על-הכרתי) בזכות אמונה, כוח, זיכרון, סמאדהי (הכרתי) ותובנה
21 tivra samvega asannah

 

The goal is near for those who are supremely vigorous and intense in practice הנחושים בעלי הדחף החזק קרובים (לסמאדהי)
22 mridu madhya adhimatra tatah api visheshah There are differences between those who are mild, average and keen in their practice כתוצאה מכך (שהדחף עשוי להיות) חלש, בינוני או חזק ישנו גם הבדל (במידת הקירבה לסמאדהי)
23 ishvara pranidhana va Or, the citta may be restrained by profound meditation upon God and total surrender to Him או (שהסמאדהי יושג) על-ידי התמסרות לאל
24 klesha karma vipaka ashayaih aparamristah purusha-vishesha ishvara God is the Supreme Being, totally free  from conflicts, unaffected by actions and untouched by cause and effect האל הוא פּוּרוּשָה מיוחד שאינו מוכתם על-ידי גורמי-המכאוב (קְלֵשוֹת), פעולות, תוצאותיהן והרישומים שהן מותירות
25 tatra niratishayam sarvajna bijam God is the unexcelled seed of all knowledge בו טמון הגרעין המוחלט של ידיעת-הכל
26 purvesham api guruh kalena anavachchhedat God is the first, foremost and absolute

Guru ,unconditioned by time

הוא הגורו אפילו של הקדמונים, משום שאין הוא כבול על-ידי הזמן
27 tasya vachakah pranavah He is presented by the sacred syllable aum, called prenava הסמל שלו הוא ההברה אוֹם
28 tat japah tat artha bhavanam The mantra aum is to be repeated constantly, with feeling, realizing its full significance שינון ההברה אוֹם מאפשר להבין את פישרה
29 tatah pratyak chetana adhigamah api antaraya abhavash cha  Meditation on God with the repetition of aum removes obstacles to the mastery of the inner self כתוצאה מכך המודעות מופנית פנימה והמכשולים נעלמים
30 vyadhi styana samshaya pramada alasya avirati bhranti-darshana alabdha-bhumikatva anavasthitatva chitta vikshepa te antarayah These obstacles are disease, inertia, doubt, heedlessness, laziness, indiscipline of the senses, erroneous views, lack of perseverance, and backsliding המכשולים המסיחים את הדעת הם: מחלה, עייפות, ספק, אי תשומת-לב, עצלות, התפזרות, דעות כוזבות, אי-השגת מדרגה מסוימת ואי- יציבות
31 duhkha daurmanasya angam-ejayatva shvasa prashvasah vikshepa sahabhuva Sorrow, despair, unsteadiness of the body and irregular breathing further distract the citta הסימפטומים של היסח-הדעת הם כאב, תסכול, רעד איברים ונשימה לא נכונה
32 tat pratisedha artham eka tattva abhyasah

 

adherence to single-minded effort prevents these impediments כדי לסלק אותם (את המכשולים) האימון צריך להתמקד בעיקרון אחד
33 maitri karuna mudita upekshanam sukha duhka punya apunya vishayanam bhavanatah chitta prasadanam Through cultivation of friendliness, compassion, joy, and indifference to pleasure and pain, virtue and vice respectively  , the consciousness becomes favorable disposed, serene and benevolent כתוצאה מתרגול גישה חברית כלפי הנהנים, חמלה כלפי הסובלים, שמחה ביחס לטהורים ושוויון-נפש כלפי הרעים, התודעה מתבהרת
34 prachchhardana vidharanabhyam va pranayama Or, by maintaining the pensive state felt at the time of soft and steady exhalation and during passive retention after exhalation וגם על-ידי הוצאת אויר ועצירת הנשימה
35 vishayavati va pravritti utpanna manasah sthiti nibandhani Or by contemplating and object that helps to maintain steadiness of the mind and consciousness יציבות התודעה מושגת גם כשמתחילה פעילות של חושים (עיליים
36 vishoka va jyotishmati Or, inner stability is gained by  contemplating a luminous , sorrowless, effulgent light וגם כתוצאה משלווה מזהרת
37 vita raga vishayam va chittam Or, by contemplating on enlightened sages who are free from desires and attachments, calm and tranquil, or by contemplating divine objects וגם כשהתודעה פונה לאובייקטים מבלי להיקשר אליהם
38 svapna nidra jnana alambanam va Or, by recollecting and contemplating the exercise of dream-filled or dreamless sleep during watchful, waking state וגם כתוצאה מידיעה המושגת בזמן שינה עם או בלי חלום.
39 yatha abhimata dhyanat va Or, by meditating on any desired object conducive to sreadiness of consciousness וגם כתוצאה ממדיטציה על כל אובייקט ש(המודט) יחפוץ בו
40 parma-anu parama-mahattva antah asya vashikarah Mastery of contemplation brings the power to extend from the finest particle to the greatest שליטתו של (היוגי שתודעתו יציבה) מגיעה מהחלקיק הקטן ביותר ועד הישות הגדולה ביותר
41 kshinna-vritti abhijatasya iva maneh grahitri grahana grahyeshu tat-stha tat-anjanata samapattih The yogi realize that the knower, the instrument of knowing and the known are one, himself, the seer. Like a pure transparent jewel, he reflects an unsullied purity מבחינתו של מי שפעילותו המנטלית פחתה, שהוא כמו אבן-חן שקופה, ישנה התמזגות (סָמָאפָּטִּי) של התופס, התפיסה ומה שנתפס
42 tatra shabda artha jnana vikalpah sankirna savitarka samapattih At this stage, called Savitarka samapatti, the word, meaning and content are blend, and become special knowledge התמזגות הכרתית (סָ-וִיטָרְקָא סָמָאפָּטִּי) היא כזו שמתערבבים בה המילה, האובייקט שאותו היא מציינת, ידיעה והמשגה ריקה
43 smriti pari-shuddhau svarupa-shunya iva artha-matra nirbhasa nirvitarka In Savitarka samapatti,the difference between memory and intellectual illumination is disclosed; memory is cleansed and consciousness shines without  reflection (התמזגות) על-הכרתית (נִיר-וִיטָרְקָא) מתחוללת כאשר הזיכרון מטוהר (מתכניו), התודעה כמו-מתרוקנת מטבעה שלה והאובייקט לבדו מפציע (בה)
44 etaya eva savichara nirvichara cha sukshma-vishaya vyakhyata The contemplation of subtle aspects is similarly explained as deliberated (savitarka samapatti), or non-deliberrated (nirvicara samapatti) באותו אופן מוסברים (שני סוגי התמזגות נוספים:) זה שיש בו התבוננות (סָ-וִיצָ'ארָא) וזה שהוא מעבר-להתבוננות (נִיר-וִיצָ'ארָא), שהאובייקטים שלהם מעודנים יותר
45 sukshma vishayatvam cha alinga paryavasanam The subtlest level of nature (prakrti) is consciousness. When consciousness dus-solve in nature, it loses all marks and becomes pure האובייקטים עשויים להיות מעודנים עד כדי היעדר-תכונות
46 tah eva sabijah samadhih

 

The state of Samadhi described in the previous sutras are dependent upon a support or seed, and are termed sabija כל אלה נכללים בקטגוריית הסמאדהי המכוון לאובייקט
47 nirvichara vaisharadye adhyatma prasadah

 

From proficiency in nirvicara samapatti

comes purity. Sattva or luminosity flows undisturbed, kindling the spiritual light of self  

כשההתמזגות שהיא מעבר-להתבוננות (נִיר-וִיצָ'ארָא סָמָאפָּטִּי) נעשית צלולה, מושגת בהירות ביחס לעצמי
48 ritambhara tatra prajna When consciousness dwells in wisdom, a truth-bearing state of direct spiritual perception dawns זהו מצב של תובנה אמיתית
49 shruta anumana prajnabhyam anya-vishaya vishesha-arthatvat Thus truth-bearing knowledge and wisdom is distinct from and beyond the knowledge gleaned from books, testimony or inference (תובנה) זו שונה במהותה מ(הידיעה המושגת) על-ידי עדות מוסמכת או היקש שכלי, משום שיש לה מטרה ספציפית (כלומר שחרור)
50 tajjah samskarah anya samskara paribandhi  A new life begins with this truth-bearing light. Previous impression are left behind and new ones are prevented הסָמְסְקָארָה שהיא (התובנה האמיתית) יוצרת בולמת סמסקארות אחרות
51 tasya api nirodhe sarva nirodhat nirbijah samadhih When that new light of wisdom is also relinquished , seedless Samadhi dawns כאשר אפילו היא (הסמסקארה של התובנה האמיתית) נמוגה, כתוצאה מכך שהכל נמוג, זהו סמאדהי בלא-אובייקט


Sadhana Pada

  sanskrit text BKS Iyengar תרגום של דני רוה
1 tapah svadhyaya ishvara-pranidhana kriya-yogah Burning zeal in practice, self –study of scriptures, and surrender to God are the acts of yoga היוגה של הפעולה (קְרִיָא-יוגה) מורכבת מטָפָּס, לימוד-עצמי והתמסרות לאל
2 samadhi bhavana arthah klesha tanu karanarthah cha  The practice of yoga reduces afflictions and leads to samadhi מטרתה היא השגת סמאדהי והפחתת גורמי-המכאוב
3 avidya asmita raga dvesha abhinivesha klesha The five afflictions which disturb the equilibrium of consciousness are; ignorance or lack of wisdom, ego, pride of the ego or the sense of 'I', attachment to pleasure, aversion to pain, fear of death and clinging to life גורמי-המכאוב הם: בערות, תחושת-אני, היקשרות, סלידה והיצמדות-לחיים
4 avidya kshetram uttaresham prasupta tanu vicchinna udaranam Lake of true knowledge is the source of all pains and sorrows whether dormant, attenuated, interrupted or fully active בערות (אָוִידְיָא) היא השדה המצמיח את (גורמי-המכאוב) האחרים, בין אם הם רדומים, מוחלשים, מופסקים או פעילים
5 antiya ashuchi duhkha anatmasu nitya shuchi sukha atman khyatih avidya Mistaking the transient for the permanent, the impure for the pure, pain for pleasure, and that which is not self: all this is called lack of spiritual knowledge, avidya בערות פירושה תפיסת החולף כנצחי, הטמא כטהור, הכאב כעונג ומה-שאיננו-אני כאילו היה אני
6 drig darshana shaktyoh ekatmata iva asmita Egoism us the identification of the seer with the instrumental power of seeing תחושת-אני (אָסְמִיטָא) (נוצרת) כאשר שני הכוחות, של הרואה והראייה, נתפסים לכאורה כעצמיות אחת
7 sukha anushayi ragah Pleasure leads to desire and emotional attachment היקשרות (רָאגָה) באה בעקבות (חוויה) נעימה
8 dukha anushayi dvesha Unhappiness leads to hatred סלידה (דְוֵשָה) באה בעקבות (חוויה) כואבת
9 sva-rasa-vahi vidushah api tatha rudhah abhiniveshah Self-preservation or attachment to life is the subtlest of all afflictions. It is found even in wise men ההיצמדות-לחיים (אָבְּהִינִיוֵשָה) היא נטיה טבעית המושרשת אפילו בחכמים
10 te pratiprasava heyah sukshmah Subtle affliction are to minimized and eradicated by process of involution ניתן להתגבר על (גורמי-מכאוב) אלה, מושרשים עמוק ככל שיהיו, על-ידי התכנסות
11 dhyana heyah tat vrittayah The fluctuations of  consciousness created by gross and subtle afflictions are to be silenced through meditation ניתן למנוע את הפעילות המנטלית שהם (גורמי-המכאוב) יוצרים על-ידי מדיטציה (דְהְיָאנָה)
12 klesha-mula karma-ashaya drishta adrishta janma vedaniyah The accumulate imprints of past lives, rooted in affliction, will be experienced in present and future lives (תוצאותיו של) המצבור הקָרְמִי שגורמי-המכאוב הם השורש שלו מורגשות בחיים האלה ובמחזורי-החיים הבאים
13 sati mule tat vipakah jati ayus bhogah As long as the root of actions exists, it will give rise to class of birth, span of life and experience כל עוד השורש ישנו הוא מבשיל ונושא-פירות. פירותיו הם סוג הלידה, משך-החיים ואופי ההתנסויות
14 te hlada-paritapa-phalah punya apunya hetutvat  According to our good, bad or mixed actions, the quality of our lives, its span, and the nature of birth are experienced as being pleasant or painful הם (הפירות הללו) מלוּוים בשמחה או כאב כתוצאה מפעולות טהורות או בלתי-טהורות (שנעשו בעבר).
15 parinama tapa samskara duhkhaih guna vrittih virodhat cha duhkham eva sarvam vivekinah The wise man knows that owing to fluctuations,  the qualities of nature, and the subliminal impressions, even pleasant experience are tinged with sorrow, and he keeps aloof from them מפאת הכאב הנגרם על-ידי שינויים, טָפָּס ו(הבשלת) הסמסקארות, ומחמת ההתנגשות הבלתי-פוסקת של הגוּנוֹת זו בזו, הכל סבל עבור בעל-ההבחנה
16 heyam duhkham anagatam The pain which are yet to come can be and are to avoid ניתן למנוע את הסבל עוד בטרם בא
17 drashtri drishyayoh samyogah heya hetuh The cause of pain is association or identification of the seer (atma) with the seen (prakrti) and the remedy lives in their dissociation סיבתו של זה שניתן למנעו (סיבת הסבל) היא החיבור של הרואה (פּוּרוּשָה) והנראה (פְּרָקְרְטִי)
18 prakasha kriya sthiti shilam bhuta indriya atmakam bhoga apavarga artham drishyam Nature. Its three qualities, sattva, rajas and tamas, and its evolutes, the elements, mind, senses of perception and organs of action, exist eternally to serve the seer, for enjoyment or emancipation הנראה נוטה לצלילות, פעלתנות וקיבעון (לסירוגין). צורתו היא צורת היסודות והחושים, ומטרתו היא (לאפשר) התנסות והגשמה (שחרור)
19 vishesha avishesha linga-matra alingani guna parvani The gunas generate their characteristic divisions and energies in the seer. Their stages are distinguishable and non- are distinguishable , differentiable and non- differentiable ארבעת מצבי הגוּנוֹת הם: הפרטני, הכללי, המובחן והבלתי-מובחן
20 drashta drishi matrah suddhah api pratyaya anupashyah The seer is pure consciousness. He witnesses nature without being reliant to it הרואה הוא המבט-כשלעצמו, ואף שהינו (מודעות) טהורה הוא נתפס כאילו יש לו תוכן מנטלי
21 tad-artha eva drishyasya atma Nature and intelligence exist solely to serve the seer's true purpose, emancipation כל מהותו של הנראה היא למענו (למען הרואה, למען פורושה)
22 krita-artham prati nashtam api anashtam tat anya sadharanatvat The relationship with nature eases for emancipated beings, its purpose having been fulfilled, but its processes continue to affect others אף כי עבור מי שמטרתו הוגשמה (הנראה) מפסיק להתקיים, הוא מוסיף להתקיים עבור האחרים (השרויים עדיין בבערות) משום שהוא משותף
23 sva svami saktyoh svarupa upalabdhi hetuh samyogah The conjunction of the seer with the seen is for the seer to discover his own true nature החיבור (בין פורושה ופרקרטי) נועד לאפשר את ההבנה בדבר הכוחות (הנפרדים) של הרכוש ובעליו
24 tasya hetuh avidya Lack of spiritual understanding (avidya) is the cause of false identification of the seer with the seen סיבתו (של חיבור זה) היא הבערות
25 tat abhavat samyogah abhavah hanam tat drishi kaivalyam The destruction of ignorance through right knowledge breaks the link binding the seer to seen. This is kaivalya, emancipation כאשר הבערות מתפוגגת, מתפרק החיבור (בין פורושה ופרקרטי) ולא נותר אלא המבט-כשלעצמו
26 viveka khyatih aviplava hana upayah The ceaseless flow of discrimination knowledge in thought, word and deed destroyed, the source of pain המבט הצלול המבחין בעקביות (בין פורושה ופרקרטי) הוא האמצעי לסילוק (הבערות)
27 tasya saptadha pranta bhumih prajna Through his unbroken flow of discrimination awareness, one gains knowledge which has seven spheres התובנה העליונה מושגת על-ידו (על-ידי היוגי הניחן במבט צלול) בשבעה שלבים
28 yoga anga anusthanad ashuddhi kshaye jnana diptih a viveka khyateh By dedicated practice of various aspects of yoga impurities are destroyed: the crown of wisdom radiates in glory על-ידי תרגול איברי-היוגה, עם טיהור הזיהומים, עולה ומפציע אור הידיעה עד (השגת) המבט הצלול המבחין
29 yama niyama asana pranayama pratyahara dharana dhyana samadhi ashtau angani Moral injunctions (yama) fixed observation (niyama) posture (asana) regulation of breath (pranayama) internalization of the sense towards their source (pratyahara) concnentration (dharana) meditation (dhyana) and absorption of consciousness in the self (Samadhi) are the eight constituents of yoga שמונת איברי היוגה הם יָמָה (כללי התנהגות בסיסיים), נִיָמָה (כללי התנהגות נוספים), אָסָנָה (תנוחות יוגיות), פְּרָאנָאיָאמָה (תרגילי נשימה), פְּרָטְיָאהָארָה (התנתקות החושים), דְהָארָנָא (ריכוז), דְהְיָאנָה (מדיטציה) וסָמָאדְהִי (המצב המדיטטיבי העליון)
30 ahimsa satya asteya brahmacharya aparigraha yama Non-violence , truth, abstention from stealing , continence, and absence of greed for possessions beyond one's need are the five pillars of yama (חמשת מרכיבי) היָמָה הם אי-פגיעה (אָהִימְסָא), אמת (סָטְיָה), אי-גניבה (אָסְטֵיָה), טוהר מיני (בְּרָהְמָצָ'רְיָה) ואי-רכושנות (אָפָּרִיגְרָהָה)
31 jati desha kala samaya anavachhinnah sarva-bhaumah maha-vratam Yamas are the great, mighty, universal vows, unconditioned by place, time and class (תרגול חמשת מרכיבי היָמָה) בלא-תלות בשיוך החברתי, במקום, בזמן ובנסיבות, בכל הרמות, הוא הנדר הגדול
32 shaucha santosha tapah svadhyaya ishvarapranidhana niyamah Cleanliness, contentment, religious zeal, self-study and surrender of self to the supreme Self or God are niyamas (חמשת מרכיבי) הנִיָמָה הם התנקות (שָאוּצָ'ה), שביעות-רצון (סָנְטוֹשָה), טָפָּס, לימוד-עצמי והתמסרות לאל
33 vitarka badhane pratipaksha bhavanam Principles which run contrary to yama and niyama are to be countered with the knowledge of discrimination כשמחשבות מציקות, יש להתרכז בהיפוכן
34 vitarkah himsadayah krita karita anumoditah lobha krodha moha purvakah mridu madhya adhimatrah dukha ajnana ananta phala iti pratipaksha bhavanam Uncertain knowledge giving rise to violence, whether done directly or indirectly  or condoned, is caused by greed, anger or delusion in mild, moderate or intense degree. it results in endless pain and ignorance. Through introspection comes the end of pain ignorance להתרכז בהיפוכן, כלומר (לזכור) שמחשבות על פגיעה וכדומה, בין אם כבר התממשו, נועדו להתממש או זכו לעידוד (ממישהו אחר); בין אם מקורן בתאוות-בצע, כעס או בלבול; ובין אם הן מתונות, בינוניות או חזקות בעוצמתן, מובילות לסבל ובערות אינסופיים
35 ahimsa pratishthayam tat sannidhau vaira-tyagah When non-violence in speech, thought and action is established, one's aggressive nature is relinquished and others abandon hostility in one's presence בסביבתו של מי שנטוע באָהִימְסָא (אי-פגיעה), פוסקת העוינות
36 satya pratisthayam kriya phala ashrayatvam When the sadhaka is firmly established in the practice of truth, his words become so potent that whatever he says come realization עבור מי שנטוע באמת, התוצאה נמצאת בפעולה (עצמה)
37 asteya pratisthayam sarva ratna upasthanam When abstention from stealing is firmly established, precious jewels come כל אבני-החן מגיעות למי שנטוע בהוויה של אי-גניבה
38 brahmacharya pratisthayam virya labhah When the sadhaka is firmly established in continence, knowledge, vigour, valour and energy flow to him. מי שנטוע בהוויה של בְּרָהְמָצָ'רְיָה (טוהר-מיני) משיג עוצמה
39 aparigraha sthairye janma kathanta sambodhah Knowledge of past and future lives unfolds when one is free from greed for possessions ומי שנטוע בהוויה של אי-רכושנות, מתבהרים לו פרטי הלידות (הקודמות)
40 sauchat sva-anga jugupsa paraih asamsargah Cleanliness of body and mind develops disinterest in contact with others for self-gratification. ההתנקות מעוררת (ביוגי) סלידה מגופו שלו והימנעות ממגע עם אחרים
41 sattva shuddhi saumanasya ekagra indriya-jaya atma darshana yogyatvani cha When the body is cleansed, the mind purified and the senses controlled, joyful awareness needed to realize the inner self, also comes וגם מעניקה לו זיכוך סָטְּוִי (סָטְּוָה-שוּדְּהִי), נינוחות, ריכוז, שליטה בחושים, ואת הבהירות הנחוצה כדי לראות את האָטְמָן (את "האני האמיתי")
42 santosha anuttamah sukha labhah From contentment and benevolence of consciousness comes supreme happiness שביעות-רצון מעניקה אושר שאין למעלה ממנו
43 kaya indriya siddhih ashuddhi kshayat tapasah Self –discipline (tapas) burns impurities and kindles the sparks of  divinity על-ידי הפחתת הזיהומים באמצעות טָפָּס מושגת שלמות הגוף והחושים
44 svadhyayat ishtadevata samprayogah Self-study leads towards the realization of God or communion with one's desired deity. לימוד-עצמי מאפשר מפגש עם אלוהויות רצויות
45 samadhi siddhih ishvarapranidhana Surrender to God brings perfection in samadhi כתוצאה מהתמסרות-לאל מושג סמאדהי
46 sthira sukham asanam Asana is perfect firmness of body, steadiness of intelligence and benevolence of spirit אָסַנַה היא (תנוחה) יציבה ונוחה
47 prayatna shaithilya ananta samapattibhyam Perfection in asana is achieved when the effort to perform it becomes effortless and the infinite being within is reached (השלמות בתרגול האָסַנַה מושגת על-ידי) הרפיית המאמץ והתמזגות (סָמָאפָּטִי) עם האינסוף
48 tatah dvandva anabhighata From then on, the sadhaka is undisturbed by dualities כתוצאה מכך, (היוגי) אינו נשלט עוד על-ידי הניגודים
49 tasmin sati shvasa prashvsayoh gati vichchhedah pranayamah Pranayama is the regulation of the incoming and outgoing flow of breath with retention. It is to be practiced only after perfection in asana is attained לאחר מכן (לאחר שהשיג שלמות בתרגול האָסנה, היוגי פונה לתרגל) פְּרָאנָאיָאמָה, שהיא עצירת שטף השאיפה והנשיפה
50 bahya abhyantara stambha vrittih desha kala sankhyabhih paridrishtah dirgha sukshmah Pranayama has three movements: prolonged and fine inhalation' exhalation and retention; all regulated with precision according to duration and place (הפראנאיאמה היא) חיצונית, פנימית או עצורה. היא מווּסתת על-פי מקום, זמן ומספר, ועשויה להיות ממושכת או עדינה
51 bahya abhyantara vishaya akshepi chaturthah The fourth type of Pranayama transcends the external and internal Pranayama, and appears effortless and non-deliberate (הפראנאיאמה מהסוג) הרביעי חורגת מתחום החיצוני והפנימי
52 tatah kshiyate prakasha avaranam Pranayama removes the veil covering the light of knowledge and heralds the dawn of wisdom כתוצאה מכך (מתרגול הפראנאיאמה), מתפוגג כיסוי האור (הפנימי)
53 dharanasu cha yogyata manasah The mind also becomes fit for concentration והתודעה מוכנה לקראת (שלבי) המדיטציה השונים
54 sva vishaya asamprayoge chittasya svarupe anukarah iva indriyanam pratyaharah Withdrawing the senses. Mind and consciousness from contact with external objects, and then drawing them inwards towards the seer, is pratyahara פְּרָטְיָאהָארָה היא מצב שבו החושים כמו הולכים בעקבות הטבע האמיתי של התודעה, כשהם מתנתקים ממושאיהם
55 tatah parama vashyata indriyanam Pratyahara results in the absolute control of the sense organs כתוצאה מכך מושגת שליטה מוחלטת בחושים

 

Vibhuti Pada

  sanskrit text BKS Iyengar תרגום של דני רוה
1 deshah bandhah chittasya dharana Fixing the consciousness on one point or region is concentration (dharana) דְהָארָנָא היא ריכוז התודעה בנקודה אחת
2 tatra pratyaya ekatanata dhyanam A steady,continuous flow of attention directed towards the same point or region is meditation (dhyana) דְהְיָאנָה (מדיטציה) היא זרימה אחידה של התודעה (במצב של דהארנא) אל האובייקט
3 tad eva artha matra nirbhasam svarupa shunyam iva samadhih When the object of meditation engulfs the meditator, appearing as the subject, self-awareness is lost. This is samadhi כשהאובייקט בלבד זורח (בתודעה, במצב של דהיאנה), והיא כמו ריקה מטבעה העצמי– זהו סמאדהי
4 trayam ekatra samyama These three together- dharana, dhyana and Samadhi – constitute integration or samyama שלושת (שלבי המדיטציה) הללו יחדיו קרויים סָמְיָמָה
5 tad jayat prajna lokah From mastery of  samyama comes the light of awareness and insight כתוצאה מן השליטה בכך (בתרגול הסמיָמה) זורח ועולה אור התובנה
6 tasya bhumisu viniyogah  Samyama may be applied in various spheres to derive its usefulness תרגול (הסמיָמה צריך להיעשות) שלב אחרי-שלב
7 trayam antar angam purvebhyah These three aspects of yoga are internal, compared to the former five שלושת (שלבי המדיטציה) הם פנימיים יותר מאיברי היוגה שנמנו לפניהם
8 tad api bahir angam nirbijasya Similarly, samyama is external when compared to seedless (nirbija) Samadhi סמאדהי עם אובייקט), אפילו הוא חיצוני ביחס ל(סמאדהי) בלא-אובייקט
9 vyutthana nirodhah samskara abhibhava pradurbhavau nirodhah ksana chitta anvayah nirodhah-parinamah Study of the silent moments between rising and restraining subliminal impressions in the transformation of consciousness towards resistant (nirodha parinamah) מבין שני סוגי הסמסקארות: אלה הגורמות לתודעה לפנות-החוצה ואלה הגורמות לה להשתתק— כשהסמסקארות מהסוג הראשון נבלמות, נוצר רגע של תודעה שקטה. זוהי הטרנספורמציה המשקיטה את הפעילות המנטלית (נִירוֹדְהָה-פָּרִינָאמָה)
10 tasya prashanta vahita samskarat The resistant of rising impressions brings about an undisturbed flow of tranquillity רצף (התודעה) השקטה הוא תוצאה של הסמסקארות (המתאימות)
11 sarvarathata ekagrata ksaya udaya chittasya samadhi-parinamah The weakening of scattered attention and the rise of one-pointed attention in the citta is the transformation towards samadhi 'טרנספורמציה מדיטטיבית' (סָמָאדְהי-פָּרִינָאמָה) מתחוללת כתוצאה מהפחתת נטיית התודעה להתפזר לכל-עבר והגבּרת הריכוז בנקודה אחת
12 tatah punah shanta-uditau tulya-pratyayau chittasya ekagrata-parinimah When rising and falling thought processes are in balance, one- point consciousness emerges. Maintenance of awareness with kenn intensity from one-point attention to no-point attentiveness is ekagrata parinama ואילו הטרנספורמציה של ריכוז התודעה בנקודה אחת (צִ'יטָּסְיָה-אֵקָאגְרָטָא-פָּרִינָאמָה) מתחוללת כאשר התוכן המנטלי העוזב את התודעה והתוכן שבא במקומו זהים
13 etena bhuta indriyasau dharma laksana avastha parinamah vyakhyatah Through these three phases, cultured consciousness is transformed from its potential state (dharma) towards further refinement (laksana) and the zenith of refinement (avastha). In the way, the transformation of elements, senses and mind takes place על-ידי אלה (על-ידי שלושת סוגי הטרנספורמציה הללו) ניתן להסביר אף את הטרנספורמציה המתחוללת ברמת היסודות והחושים, בכל הקשור לצורה (דְהָרְמָה), תכונות (לָקְשָנָה) ושלב-ההתפתחות (אָוָסְטְהָא)
14 shanta udita avyapadeshya dharma anupati dharmi The substrata is that which continues to exist and maintain its  characteristic quality in all state, whether manifest, latent, or subdued לכל הצורות (המשתנות) שהיו, ישנן ויהיו, יש מצע משותף
15 krama anyatvam parinamah anyatve hetu Successive sequential changes cause the distinctive changes in the consciousness ההשתנות מרגע-לרגע (שרק היוגי מסוגל לראות) היא סיבתה של ההשתנות (הגלויה לעין, שמחוללת) הטרנספורמציה (הפָּרִינָאמָה)
16 parinimah traya samyama atita anagata jnana By mastery of the three transformation of nature (dharma), quality (laksana) and condition (avastha), through samyama on the nirodha, Samadhi, and ekagrata state of consciousness, the yogi acquires knowledge of the past and future על-ידי מדיטציה (סָמְיָמָה) על שלושת סוגי הטרנספורמציה, מושגת ידיעת העבר והעתיד
17 shabda artha pratyaya itaretara adhyasat samkara tat pravibhaga samyama sarva bhuta ruta jnana Words, objects and ideas are superimposed, creating confusion; by samya one  gains knowledge of the language of all beings המילה, האובייקט (שהיא מציינת) והמושג (העולה בתודעה למשמע המילה) מוטלים זה על זה, וכתוצאה מכך נוצר בלבול. על-ידי מדיטציה (סָמְיָמָה) על ההבחנה ביניהם, מושגת הבנת קולותיהם של כל היצורים החיים
18 samskara saksat karanat purva jati jnanam Through direct perception of the subliminal impressions, the yogi gains knowledge of his previous lives על-ידי התבוננות ישירה (סָאקְשָאט-קָרָנָאט) בסמסקארות, מושגת ידיעת הלידות הקודמות
19 pratyayasya para chitta jnana He acquired the ability to understand the mind of others (על-ידי התבוננות ישירה) בתוכן המנטלי (פְּרָטְיָיָה), מושגת ידיעת מחשבותיו של הזולת
20 na cha tat salambana tasya avisayin bhutatvat A yogi who is able to read the mind of others in general, can also, if necessary, precisely identify specific content which are beyond the reach of the mind ידיעה זו אינה כוללת את (הגורמים) המשפיעים על מחשבות אלה, משום שהללו אינם האובייקט (של ההתבוננות הישירה)
21 kaya rupa samyama tat grahya shakti tat stambhe chaksuh prakasha asamprayoga antardhanam By control over the subtle body, the yogi can suspend at will the rays of light emanating from himself to that he becomes invisible to onlookers. He may again make himself visible by bringing back the power of preceptibility על-ידי מדיטציה (סמיָמה) על צורת הגוף, כאשר היא (צורת הגוף) מפסיקה להיות בת-תפיסה כתוצאה מחסימת האור (הבוקע מהגוף ופוגש את) עין הזולת, (היוגי) מסוגל להעלים את גופו
22 etena shabdadi antardhanam uktam In the same way as described above, he is able to arrest sound, smell, taste, form and touch באופן דומה ניתן להסביר (את העובדה שהיוגי מסוגל) להעלים את קולו וכיוצא-בזה
23 sopakramam nirupakramam cha karma tat samyama aparanta jnanam aristebhyah va The effects of action are immediate or delayed. By samyama on his action, a yogi will gain foreknowledge of their final fruits. He will know the exct time of his death moment הקָרְמָה נושאת פירות מייד או כעבור זמן. על-ידי מדיטציה (סמיָמה) על כך, כמו גם כתוצאה מסימנים מקדימים, מושגת ידיעת מועד המוות
24 maitri dishu balani He gains moral and emotional strength by perfecting friendliness and other virtues towards one and all (על-ידי סמיָמה) על גישה חברית וכו', מושגים כוחות
25 baleshu hasti baladini By samyama on strength, the yogi will develop the physical  strength, grace, and endurance of an elepant (על-ידי סמיָמה) על כוחות, מושג כוח של פיל וכו'
26 pravrittyah aloka nyasat suksma vyavahita viprakrista jnanam Concealed things, near or far, are revealed to a yogi על-ידי מיקוד האור של פעילות החושים (העיליים), מושגת ידיעת אובייקטים זעירים, נסתרים-מהעין או רחוקים
27 bhuvana jnanam surya samyamat By samyama on the sun the yogi will have knowledge of the seven worlds, and of the seven cosmic centers in the body
28 chandra tara vyuha jnanam By samyama on moon, the yogi will know the position and system of the stars (על-ידי סמיָמה) על הירח, מושגת ידיעת מערך הכוכבים
29 dhurve tad gati jnanam By samyama on the Pole Star, the yogi knows the course of destiny (על-ידי סמיָמה) על כוכב-הקוטב, מושגת ידיעת תנועתם (של הכוכבים)
30 nabhi chakra kaya vyuha jnanam By samyama on the navel, the yogi acquires perfect knowledge of the disposition of the human body (על-ידי סמיָמה) על הצָ'קְרָה (המרכז האנרגטי) של הטבור, מושגת ידיעת מערך האיברים בגוף
31 kantha kupe ksut pipasa nivrittih By samyama on pit of throat, the yogi overcomes hunger and thirst (על-ידי סמיָמה) על 'מערת הגרון', מופסקת (תחושת) רעב וצמא
32 kurma nadyam sthairyam By samyama on kurmanadi, at the pit of the throat, the yogi can make his body and mind firm and immobile like tortoise (על-ידי סמיָמה) על 'צינור הצב', מושגת יציבות
33 murdha jyotisi siddha darshanam By performing samyama on the light of the crown of the head (ajna cakra), the yogi has visions of perfected beings (סמיָמה) על האור (הבוקע) מכתר-הראש מאפשרת לראות את אלה שזכו בשלמות (את היוגים 'המוארים')
34 pratibhad va sarvam Through the faculty of spiritual perception the yogi becomes the knower  of all knowledge ועל-ידי ראיה צלולה (פְּרָטִיבְּהָה), מושגת (ידיעת-) הכל
35 hirdaye chitta samvit By samyama on the region of the heart, the yogi acquires a thorough knowledge of the content and tendencies of consciousness (על-ידי סמיָמה) על הלב, מושגת ידיעת-התודעה (צִ'יטָה-סָמְוִיט)
36 sattva purusayoh atyanta asankirnayoh pratyaya avishesah bhogah pararthatvat svartha samyamat purusha-jnanam By samyama, the yogi easily differentiates between the intelligence and the soul which is real and true ההתנסות (בְּהוֹגָה) מבוססת על אי-הבחנה בין פּוּרוּשָה וסָטְּוָה, למרות שהם נבדלים לחלוטין זה מזה. על-ידי סמיָמה על כך ש(פְּרָקְרְטִי) היא למען האחר (למען פּוּרוּשָה) והוא למען עצמו, מושגת ידיעת-פּוּרוּשָה
37 tatah pratibha sravana vedana adarsha asvada varta jayanta Through that spiritual perception, the yogi acquires the divine of faculties of hearing, touch, vision, taste and smell. He can even generate these divine emanations by his own will כתוצאה מכך מושגת ראיה צלולה ומתפתחים חושי שמע, מגע, טעם וריח (עיליים)
38 te samadhau upasargah vyutthane siddhayah These attainments are impediment to Samadhi, although they are powers in the active life אלה הם מכשולים בדרך לסמאדהי, אך הישגים כשהתודעה פונה החוצה, לעולם
39 bandha karana shaithilyat prachara samvedanat cha chittasya para sharira aveshah Through relaxtation of the causes of bondage, and the free flow of consciousness, the yogi enters another's body at will על-ידי הרפיית סיבת ההיקשרות (לגוף) וידיעת (טיבם של) מעברים, התודעה מסוגלת להיכנס לגוף אחר
40 udana jayat jala panka kantaka adisu asangah utkrantih cha By mastery of udana vayu, the yogi can walk over water, swamps and thorns without touching them. He can also levitate על-ידי שליטה בנשימה העילית (אוּדָאנָה), (היוגי מסוגל) לנתק מגע עם מים, בוץ, קוצים וכיוצא-בזה, ולרחף
41 samana jayat jvalanam By samyama on vayu, the yogi glows like fire and his aura shines על-ידי שליטה בנשימה התיכונה (סָמָאנָה), (בוקעת מהיוגי) קרינה זוהרת
42 shrotra akashayoh sambandha samyamat divyam shrotram By samyama on the relation between space and sound, the yogi acquires the power of hearing distant and divine sounds. The organ of hearing, the ear, grasps sound in the space. This is the conquest of air (על-ידי סמיָמה) על הזיקה בין האוזן והחלל, מושגת שמיעה-עילית
43 kaya akashayoh sambandha samyamat laghu tula samatatti cha By knoweing the relationship between the body and ether, the yogi transformation his body and mind so that they become as light as cotton fiber. He can then levitate in space. This is the conquest of ether (על-ידי סמיָמה) על הזיקה בין הגוף והחלל והתמזגות (סָמָאפָּטִי) עם קלילותו של צמר-גפן, מושגת תנועה חופשית בחלל
44 bahih akalpita vrittih maha-videha tatah prakasha avarana ksayah By samyama on mahavideha (the disembodied state), where consciousness acts outside the body, the veil covering the light of illumination is destroyed (המצב) הבלתי-נתפס בו (התודעה) פועלת מחוץ לגוף קרוי 'מָהָא-וִידֵהָא' ("המצב המופלא בלי הגוף"). כתוצאה מ(השגת) מצב זה, מתפוגג כיסוי האור (הפנימי)
45 sthula svarupa suksma anvaya arthavattva samyamad bhuta-jayah By samyama on the elements- their mass, forms,subtlety, conjunction and purposes, the yogi becomes Lord over them all (על-ידי סמיָמה) על היסודות– על צורתם 'הגסה', טבעם האמיתי, דקויותיהם, הקשרים ביניהם ותכליתם– (היוגי) שולט בהם
46 tatah anima adi pradurbhavah kaya sampad tad dharma anabhighata cha From that  arises perfection of the body, the ability to resist the play of elements, and powers such as minuteness כתוצאה מכך, (הוא) משיג את היכולת לקטון וכיוצא-בזה, וכן את שלמות הגוף וחסינות מרכיביו
47 rupa lavanya bala vajra samhanana kaya-sampat Perfection of the body consist of beauty of form, grace, streangth, compactness, and the hardness and brilliance of a diamond שלמות הגוף מורכבת מיופי, חן, כוח וחוסן כשל-יהלום
48 grahana svarupa asmita anvaya arthavattva samyamad indriya jayah   Through samyama upon the purpose of the conjunction of the process of knowing, the ego, and nature, there is mastery over senses (על-ידי סמיָמה) על החושים– על התפיסה (החושית), על טבעם האמיתי, על 'תחושת-האני' (אָסְמִיטָא), על הקשרים ביניהם ותכליתם– (היוגי) שולט בהם
49 tatah mano-javitvam virarana-bhavah pradhaua jayah By mastery over the senses of perception, the yogi's speed of body, senses and mind matches that of the soul, undependent of the primary cause of nature. Unaided by consciousness, he subdues the first principle of nature (mahat) כתוצאה מכך, (הוא) משיג מהירות של התודעה, קיום שאינו תלוי בגוף ושליטה בפְּרָדְהָאנָה (בפְּרָקְרְטִי, בטבע, בעולם האובייקטים)
50 sattva purusha anyata khyati matrasya sarva-bhava adhisthatrittvam sarva-jnatritvam cha Only one who knows the difference between the illuminative intelligence and the seer attains supreme knowledge of all that exists and all that manifests כתוצאה מהראיה המבחינה בין פּוּרוּשָה וסָטְּוָה, וכתוצאה ממנה בלבד, מושגת שליטה בכל מצבי-הקיום וידיעת-הכל
51 tad vairagya api dosa bija ksaya kaivalyam By destruction of the seeds of bondage and renunciation of even these power, comes eternal emancipation כשאפילו זו (הראיה המבחינה) ננטשת, עם הסרת הזיהומים, מושגת קָיְוָלְיָה (שחרור)
52 sthani upanimantrane sanga smaya akaranam punuh anista prasangat When approached by celestial beings, there should be  neither attachment nor surprise, for undersirable connections can occur again במקרה של הזמנה מישויות שמימיות, אסור (ליוגי) להיעתר לה או לנהוג בגאוותנות, פן ישוב וימצא את עצמו במצבים לא-רצויים
53 ksana tat kramayoh samyamat viveka-jam jnanam By samyama on moment and on the continuous flow of moments, the yogi gains exalted knowlrdge, free from the limitations of time and space על-ידי סמיָמה על הרגע ועל רצף של רגעים, מושגת ידיעה שמקורה בהבחנה
54 jati laksana desha anyata anavachchhedat tulyayoh tatah pratipattih By this knowledge the yogi is able to distinguish unerringly the differences in similar objects which cannot be distinguish by rank, qualitative signs or position in space כתוצאה מכך מושגת בהירות (פְּרָטִיפָּטִי) ביחס (לשוני בין) דברים דומים שאינם נבדלים זה מזה מבחינת דרגתם, תכונותיהם ומיקומם
55 tarakam sarva visayam sarvatha visayam akramam cha iti viveka jam jnanam The essential characteristic of the yogi's exalted knowledge is that he grasps instantly, clearly and wholly, the aims of all objects without going into the sequence of time or change הידיעה שמקורה בהבחנה היא ידיעה משחררת, החלה על כל הדברים בכל הזמנים, והיא אחת ואינה ניתנת לחלוקה
56 sattva purusayoh suddhi samye kaivalyam iti When the purity of intelligence equqls the purity of the soul, the yogi has reached kaivalya, perfection in yoga כאשר סָטְּוָה ופּוּרוּשָה שווים בטוהרתם– זוהי קָיְוָלְיָה (שחרור)

 


Kaivalya Pada

1 janma osadhi mantra tapah samadhi jah siddhyayah Accomplishments may be attained through birth, the use of herbs, incantations, self-discipline or samadhi. ההישגים היוגיים מושגים מלידה, על-ידי עשבים, באמצעות מָנְטְרָה, טָפָּס או סמאדהי
2 jatyantara parinamah prakriti apurat The abundant flow of nature's energy brings about a transformation birth, aiding the process of evolution. הטרנספורמציה מלידה אחת למשנהה היא בזכות המלאות השופעת של פְּרָקְרְטִי (של הטבע).
3 nimittam aprayojakam prakritinam varana bhedas tu tatah ksetrikavat Nature's efficient cause does not impel it's potentialities into action, but helps to remove the obstacles to evolution, just as a farmer builds banks to irrigate his fields. 'סיבות עקיפות' אינן מפעילות את פרקרטי אלא רק מסלקות מכשולים, כמו איכר (המנתב מים לחלקתו על-ידי סילוק מכשולים בדרך).
4 nirmana chittani asmita matrat Constructed or created mind springs from the sense of individuality (asmita). תודעה פנומנאלית נוצרת אך ורק מ'תחושת-אני' (אָסְמִיטָא).
5 pravritti bhede prayojakam chittam ekam anekesam Consciousness is one, but it branches into many different types of activities and innumerable thought-waves. .(אף שלכל תודעה פנומנאלית) פעילות מובחנת (משלה), 'התודעה האחת' היא המניעה את כל היתר (את התודעות הפנומנאליות).
6 tatra dhyana jam anasayam Of these activities of consciousness of perfected beings, only those which proceed from meditation are free from latent impressions and influences. מבין אלה, תודעה הנוצרת ממדיטציה (דְהְיָאנָה) היא בלי רישומים קָרְמִיִים.
7 karma ashukla akrisnam yoginah trividham itaresam A Yogi's actions are neither white nor black. The actions of others are of three kinds, white, black or grey. פעולתו של היוגי אינה לבנה ואף לא שחורה, בעוד ש(פעולתם) של האחרים היא משלושה סוגים (לבנה, שחורה, לבנה ושחורה).
8 tatah tad vipaka anugunanam eva abhivyaktih vasananam These three types of actions leave impressions which become manifest when conditions are favourable and ripe. (שלושת סוגי הפעולה) הללו יוצרים רישומים קָרְמִיִים (וָאסָנות) בהתאם לתכונותיהם.
9 jati desha kala vyavahitanam api anantaryam smriti samskarayoh eka rupatvat Life is a continuous process, even though it is demarcated by race, place and time. Due to the uninterrupted close relationship between memory and subliminal impressions, the fruits of actions remain intact from one life to the next, as if there were no separation between births. מכיוון שהזיכרון והרישומים הקרמיים (הסָמְסְקָארות)– מהותם אחת, מתקיים קשר סיבתי (בין הפעולה והתוצאה שהיא גוררת בעקבותיה) אף אם מפרידים ביניהן לידה, מקום וזמן.
10 tasam anaditvam cha ashisah nityatvat These impressions, memories and desires have existed eternally, as the desire to live is eternal. אין להם (לרישומים הקָרְמִיִים) ראשית, משום שתמיד ישנה השתוקקות לחיים.
11 hetu phala ashraya alambana samgrihitatvat esam abhave tad abhavah Impressions and desires are bound together by their dependence upon cause and effect. In the absence of the latter, the former too, ceases to function. מכיוון ש(רישומים קָרְמִיִים) קשורים לסיבה ותוצאה, למצע בו הם טבועים (כלומר התודעה) ולאובייקטים של התודעה (אליהם הם מכוּונים)– כשהגורמים הללו חדלים מלהתקיים, גם הם (הרישומים הקָרְמִיִים) מגיעים לסופם.
12 atita anagatam svarupatah asti adhva bhedat dharmanam The existence of the past and the future is as real as that of the present. As moments roll into movements which have yet to appear as the future, the quality of knowledge in one's intellect and consciousness is affected. העבר והעתיד מתקיימים (בהווה) בצורתם המיוחדת (בצורת רישומים קָרְמִיִים). כתוצאה מהבדל הזמנים, תכונותיהם שונות.
13 te vyakta suksmah guna atmanah The three phases of time intermingle rhythmically and interweave with the qualities of nature. They change the composition of nature's properties into gross and subtle. (תכונות) אלה, בין אם הן גלויות-לעין או כמוסות מורכבות מן הגוּנוֹת.
14 parinama ekatvat vastu tattvam Unity in the mutation of time caused by the abiding qualities of nature, sattva, ragas, and tamas, causes modifications in objects, but their unique essence, or reality, does not change. 'ככותו' של אובייקט מוכתבת על-ידי תבנית קבועה של שינוי (ברמת הגוּנוֹת).
15 vastu samye chitta bhedat tayoh vibhaktah panthah Due to the variance in the quality of mind-content, each person may view the same object differently, according to his own way of thinking. מכך שהאובייקט נותר בעינו למרות שיש יותר מתודעה אחת, נובע כי השניים (האובייקט והתודעה) שייכים לרבדים נפרדים.
16 na cha eka chitta tantram ched vastu tat pramanakam tada kim syat An object exists independent of its cognizance by any one consciousness. What happens when that consciousness is not there to perceive it? האובייקט גם אינו תלוי בתודעה אחת בלבד. (אילו זה היה המצב,) מה היה קורה לו בעת שלא היה נתפס על-ידה?
17 tad uparaga apeksitvat chittasya vastu jnata ajnatam An object remains known or unknown according to the conditioning or the expectation of the consciousness האובייקט ידוע או בלתי-ידוע בהתאם לאופן שבו הוא צובע את התודעה.
18 sada jnatah chitta vrittayah tat prabhu purusasya aparinamitvat Purusha  is ever illuminative and changeless. Being constant and master of the mind, he always knows the moods and modes of consciousness. הפעילות המנטאלית ידועה תמיד 'לאדונהּ', בזכות אי-ההשתנות של פּוּרוּשָה.
19 na tat svabhasam drishyatvat Consciousness cannot illuminate itself as it is a knowable object. אין היא (התודעה) אור-לעצמה, משום שהיא 'נראית' (או נתפסת על-ידי פּוּרוּשָה).
20 eka-samaye cha ubhaye anavadharanam Consciousness cannot comprehend both the seer and itself at the same time. כן לא ניתן לתפוס את שניהם בו-זמנית
21 chitta antara drishye buddhi-buddheh atiprasangah smriti sankarah cha If consciousness were manifold in one's being, each cognizing the other, the intelligence too would be manifold, so the projections of mind would be many, each having its own memory. אם תודעה אחת הייתה נתפסת על-ידי תודעה שנייה, היה הדבר מוביל לרגרסיה אינסופית (אָטִיפְּרָסָנְגָה) מתודעה לתודעה. כמו כן (היה נוצר) בלבול בזיכרון.
22 chitteh apratisamkramayah tad akara apattau sva buddhi samvedanam Consciousness distinguishes its own awareness and intelligence when it reflects and identifies its source – the changeless seer – and assumes his form. כש'התודעה הטהורה' (צִ'יטִי), חסרת התנועה, לוקחת לה את צורת ('התודעה הפנומנאלית' המתאפיינת בפעילות מנטאלית), אזי היא 'יודעת' את 'האינטלקט' (בּוּדְּהִי) שלה עצמה.
23 drastri drisya uparaktam chittam sarva artham Consciousness, reflected by the seer as well as by the seen, appears to be all comprehending. בזכות העובדה שהיא נצבעת הן על ידי 'הרואה' (פּוּרוּשָה)והן על-ידי הנראה' (אובייקטים בעולם), התודעה מסוגלת 'להתפזר' ולתפוס אובייקטים שונים
24 tad asankheya vasanabhih chittam api parartham samhatya karitvat Though the fabric of consciousness is interwoven with innumerable desires and subconscious impressions, it exists for the seer on account of its proximity to the seer as well as to the objective world. למרות שהיא (התודעה) צבועה באינספור רישומים קָרְמִיִים (וָאסָנות), היא למען האחר (פּוּרוּשָה), מפאת הפעילות המשותפת
25 vishesa darshinah atma bhava bhavana vinivrittih

 

For one who realizes the distinction between Citta and atma the sense of separation between the two disappears. עבור מי שרואה את ההבדל (בין פּוּרוּשָה ו-פְּרָקְרְטִי), התפיסה השגויה בדבר טבע העצמי נפסקת.
26 tada viveka nimnam kaivalya pragbharam chittam

 

Then consciousness is drawn strongly towards the seer or the soul due to the gravitational force of its exalted intelligence. אז נוטה התודעה לעבר ההבחנה (וִיוֵקָה), לקראת הקָיְוָלְיָה(השחרור).
27 tachchhidresu pratyaya antarani samskarebhyah Notwithstanding this progress, if one is careless during the interval, a fissure arises due to past hidden impressions, creating division between the consciousness and the seer. לפרקים (עשויים לעלות בתודעה המתקרבת לקָיְוָלְיָה) תכנים מנטאליים אחרים, כתוצאה מהרישומים הקָרְמִיִים (הסָמְסְקָארות).
28 hanam esam kleshavat uktam In the same way as the sadhaka strives to be free from afflictions, the yogi must handle these latent impressions judiciously to extinguish them. סילוקם (של התכנים הללו נעשה באותו אופן) כפי שהוסבר  ביחס לגורמי-המכאוב (ה-קְלֵשות).
29 prasankhyane api akusidasya sarvatha viveka khyateh dharma-meghah samadhih The yogi who has no interest even in this highest state of evolution, and maintains supreme attentive, discriminative awareness, attains dharmameghah samadhi. He contemplates the fragrance of virtue and justice. מי שמתמיד במצב (המדיטטיבי הקרוי) פְּרָסָנְקְהְיָאנָה, משיג באמצעות 'מבט מבחין' עקבי את (מדרגת) ה-סָמָאדְהִי המכונה דְהָרְמָה-מֵגְהָה ('ענן הדְהָרְמָה').
30 tatah klesha karma nivrittih Then comes the end of afflictions and of karma. כתוצאה מכך מגיעים לסופם גורמי-המכאוב (ה-קְלֵשות) וה-קָרְמָה.
31 tada sarva avarana mala apetasya jnanasya anantyat jneyam alpam Then, when the veils of impurities are removed, the highest, subjective, pure, infinite knowledge is attained, and the knowable, the finite, appears as trivial. אז, לנוכח נצחיותה של 'הידיעה' מתגלה כשכל 'הכיסויים' ו'הזיהומים' הוסרו, מה שניתן לדעת (באמצעות התודעה הפנומנאלית) הופך לשוּלי.
32 tatah kritarthanam parinama krama samaptih gunanam When dharmameghah Samadhi is attained, qualities of nature (gunas) some to rest. Having fulfilled their purpose, their sequence of successive mutations is at an end. אז, כשמטרתן הושגה, רצף ההִשתנות הבלתי-פוסקת של הגוּנוֹת מגיע לסופו.
33 ksana pratiyogi parinama aparanta nigrahyah kramah As the mutations of the gunas cease to function, time, the uninterrupted movement of moments, stops. This deconstruction of the flow of time is comprehensible only at this final stage of emancipation. רצף מתאים לרגעים המרכיבים אותו. הוא בר-תפיסה על ידי מי שרואה את נקודת-ההתחלה ונקודת-הסיום (את  הרגעים הראשון והאחרון, שבין שניהם 'נמתח' הרצף).
34 purusha artha sunyanam gunanam pratiprasavah kaivalyam svarupa pratistha va chiti shaktih iti Kaivalya, liberation, comes when the yogi has fulfilled the purusarthas, the fourfold aims of life, and has transcended the gunas. Aims and gunas return to their source, and consciousness is established in its own natural purity. קָיְוָלְיָה היא מצב בו הגוּנות שבות למקורן, כש(פעולתן) למען פּוּרוּשָה הסתיימה; או לשון אחרת, המצב בו כוח 'התודעה הטהורה' (צִ'יטִי שָקְטִי) מכונס בתוך עצמו.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *