חזרתי השבוע משבעה ימים של סדנאות עם בירג'ו, ורציתי לשתף אתכם בקצת ממה שלמדתי שם. בירג'ו הוא מורה מעורר השראה בצניעותו ובהליכותיו הפשוטות ובעומק הרב של התרגול שלו. הוא מביא רוח אחרת לתרגול היוגה. בירג'ו מגלם באישיותו את התכונות היוגיות של שוויון-נפש, סובלנות, שמחה, רעננות, בהירות ושלווה. להיות במחיצתו היא חוויה אמיתית.
כמה מובאות מדברים שאמר:
"תרגול היוגה צריך להיות פרס ולא חובה, צריך להוקיר אותו כמו שילד מוקיר ממתק נחשק ולא לעשותו כמצוות אנשים מלומדה. תמיד צריכה להיות רעננות וחדות במיינד ואז התרגול הופך להיות משחק של התנסות וחקירה. תרגול שלא מביא חדווה ושמחה הוא שגוי."
"תרגול היוגה הוא לא 'לעשות' אלא 'להרגיש'. הוא נועד לפיתוח הרגישות והתחושתיות; העשייה היא אך ורק לשם הגברת התחושתיות בגוף ובמיינד"
"כאשר אנו שקועים בתנוחה אין טעם לצאת ממנה, אבל כאשר אנחנו לא שקועים ויש חוסר מנוחה, אין טעם להישאר בה"
"כאשר משתמשים בטיימר כדי למדוד את השהייה בתנוחה זה לא כדי לתרגל את כוח הרצון ולהצליח לסיים את הזמן בחירוק שיניים. צריך להסתכל על הטיימר כמו אדם שנכנס למיטה לנוח ויודע שיש לו 10 דקות; הוא מסתכל בשעון כדי לראות כמה זמן יש לו עוד, אבל מוקיר כל שנייה ומנצל את השהייה במיטה באופן מלא, ואינו מחכה בקוצר רוח לצלצול השעון"
התרגול של בירג'ו מדגים את כל האיכויות האלו, הוא מדגים השתקעות וחדווה בשהייה בכל תנוחה. פניו מביעות שלווה עמוקה ועיניו וכל חושיו נמשכים פנימה.
אני מרגיש בר-מזל שהזדמן לי ללמוד ממנו ומקווה שיותר מכם תשתתפו בסדנאות שלו בפעם הבאה שיבוא לבקר אצלנו!
