המרכז לאיינגאר יוגה בזכרון יעקב

היוגה ראהסיה (Yoga Rahasya) הוא רבעון שיוצא בפונה ומכיל מאמרים מעניינים מפרי עטם של ב.ק.ס. איינגאר, בתו גיטה, בנו פרשנט ועוד כותבים. הרבעון מומלץ מאוד ואפשר לעשות מנוי שנתי (במחיר זול) דרך עמותת איינגאר יוגה.

אביא מדי פעם כמה פנינים מתוך הכתבות שמתפרסמות שם. בגיליון האחרון שבידי (כרך 18, מס' 4; 2011) יש כתבה מעניינת של גיטה בנושא: "מדוע כיתות מתחילים בשיטת איינגאר מתחילות עם תנוחות עמידה?".

יש בגיליון גם הדים רבים מביקורו של איינגאר בסין שנערך ביוני 2011 (קראו עוד על ביקור זה). באחת הכתבות מביא בירג'ו מהטה נקודות מעניינות מההוראה של איינגאר בסדנה שנערכה שם. להלן מבחר של נקודות המתייחסות לטאדאסנה:

אפשר להשוות את מרכז כף הרגל לקו המרכזי של עלה בננה. האם הוא ישר? התבוננו על הרוחב, האם הוא שווה משני הצדדים?

אנחנו יכולים להתבונן על העלה כעל אובייקט מוחשי (perceptible), אך כף הרגל אינה מוחשית. לכן עליכם להשתמש בדמיון (to conceive). שמרו על חדות בקצוות של כף הרגל. זוהי דהיאנה (מדיטציה) ובסינית - זן (Zen). לאחר ההתבוננות עליכם לתקן.

• הכריות של הבהונות (mounts of the toes) הם כמו ידיות או חוגות. הגדילו את עוצמת תשומת הלב ע"י סיבוב ידיות אלו.
• כפות הרגליים הן הבסיס. שימו לב להשפעה של כוונון כפות הרגליים על העיניים. כאשר מכוונים את כף הרגל כיאות מבט העיניים נעשה מקביל לרצפה. על-ידי תיקון כפות הרגליים ניתן לתקן את המוח הימני והשמאלי.
• התבוננו על כפות הרגליים. אם הן שוות, המוח נעשה שקט. אם אתם מתקנים את כפות הרגליים לאחר שאתם חשים אותן, אז זה זן...
• התבוננו על המרווח שבין הבוהן הגדולה לכרית של בוהן זו. האם יש שם מגע ברצפה. אם יש מגע בצד אחד יתכן שאין מגע בצד השני.
• ישנם שלושה אזורים בכף הרגל בהם עליכם להתבונן: המרווח שבין הבוהן הגדולה לכרית של הבוהן; המרווח שבתחתית הכרית; המפרץ או הכניסה (inlet) של העקב.
• ככל שיש יותר מגע ברצפה, כך תלמדו טאדאסנה טוב יותר
• עור כף הרגל צריך להיות רך וחלק כמו בד כותנה סיני
• העור של כפות הרגליים צריך לעסות את הבשר. עליכם לחוש את הגוף הפנימי.
• כפי שיש בהונות בכפות הרגליים; עליכם "לזהות" בהונות בקרסוליים, בברכיים ובירכיים העליונות. הבהונות של כל המפרקים הללו צריכים לפנות לאותו הכיוון.

חלק מהכותבים הם סינים שמתרגלים איינגאר יוגה, אחד מהם - Zhou Yuan כותב על הקשר שבין האמנות הסינית של טאי-צ'י לבין יוגה. אחד הדברים שמצאו חן בעיני בכתבה זו היא מה שיואן כותב על הנשימה: "יש ארבעה סוגי נשימה: משבית או עושה רוח (windy), מתנשפת (panting), אוורירית (airy) וזורמת (flowing). נשימה רכה ועמוקה היא זורמת. נשימות מסוג משבית, מתנשפת ואוורירית מעידות על חוסר הרמוניה וכובד בצ'י. רק הנשימה הזורמת שהיא אחידה, ורכה כמו תולעת הטווה משי, מביאה הרמוניה."